כתבות/חוב פחמן
 

 

חוב הפחמן

או

איך להפטר מהאוברדרפט האקולוגי?

 

השימוש הרב שאנו עושים באנרגיה שמקורה בדלקים מאובנים (fossil fuel) ביניהם פחם, נפט וגז טבעי, יוצר בעיות סביבתיות קשות. דלקים אלה נוצרו ככל הנראה משיירים מאובנים של בעלי חיים וצמחים על ידי פעולות חום ולחץ בקרום כדוה"א לאורך מאות מליוני שנים. דלקים אלה נחשבים צורת אנרגיה לא מתחדשת ומכאן אנרגיה לא ברת-קיימא (non sustainable)- מאגריהם נוצרו לאורך מליוני שנים כך שהפקתם מהירה בסדרי גודל רבים ממהירות התחדשותם. קצת מספרים:

1. כ- 86% מייצור האנרגיה העולמי מקורם בדלקים אלה.

2. שריפתם לצורך הפקת אנרגיה מייצרת כ- 6.3 מיליארד טונות של פחמן דו חמצני לשנה.

3. 3.2 מליארד טון פחמן דו חמצני מוספים לאטמוספירה מדי שנה משום, שרק כמחצית מסה"כ הפחמן הדו-חמצני המיוצר יכול להקלט בתהליכים טבעיים.

 

פחמן דו חמצני הינו מזהם אוויר משמעותי והוא אחד מגזי החממה והגורם מספר אחד להתחממותו של כדור הארץ.

אולם, מה אפשר לעשות? מה עושה אדם החי בעולם המערבי המתקשה לוותר על נוחות החיים שהעולם המודרני מספק לו? נוטע עץ!

עצים הינם זוללי פחמן דו חמצני. בכל עלי הצמחים, מסתתר מנגנון שיכול להידמות לכור גרעיני בזעיר אנפין. זהו, למי שלא מכיר, תהליך הפוטוסינתיזה. בתהליך זה, בקיצור נמרץ, נקלטות מן האוויר מוליקולות פחמן דו חמצני ועל ידי חיבור עם מוליקולות מים ואנרגית השמש נוצרים סוכרים- לבניית הצמח (או למאכל בע"ח ואדם!) ומשתחררות מוליקולות חמצן. כן, כן- מוליקולת פחמן דו חמצני, שעבורנו היא שאריות הנשימה וגז חממה מסוכן, עבור הצמחים היא בעצם מזון!

תהליך זה מתקיים בכל הצמחים על כדור הארץ, אולם לעצים יעילות גבוהה במיוחד עקב היותם גדולים, בעלי ביומסה רבה ובדרך כלל מאריכי ימים. וכאן הנקודה אליה אנו רוצים להגיע- כל עץ נוסף הנשתל על פני כדור הארץ, מפחית את שיעור הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה.

לכל אחד מאתנו "חוב פחמן" שאנו חבים לכדור הארץ. חוב זה נוצר מהחשמל שאנו צורכים, מהמכונית בה אנו נוסעים ומהטיסה אותה לקחנו לחופשה השנתית. הוא נוצר ממוצרי הצריכה בהם אנו משתמשים ומהזבל אותו אנו מייצרים. את החוב הזה, את עודף הפחמן הדו חמצני שאנו מייצרים, ניתן "לקזז" על ידי שתילת עצים, וצמחים בכלל, שיעזרו להפוך את אותו פחמן דו חמצני המסתובב חופשי באטמוספירה, לחמצן נקי לנשימה ולחומר צמחי בו מקובע הפחמן.

ניתן לחשב בקירוב את מספר העצים אותם יש לשתול על מנת להפטר מחוב הפחמן. כך למשל, כאשר מייצרים קוט"ש אחד במתקן לייצור חשמל מפחם משתחררים לאטמוספירה בממוצע כ- 0.6336 ק"ג פחמן דו חמצני.

לצורך הדגמה ניקח משפחה ממוצעת הצורכת בממוצע 1000 קוט"ש לחודש, כלומר מצריכת חשמל בלבד המשפחה אחראית על שחרורם של 633 ק"ג פחמן דו חמצני לחודש שהם כשבעה וחצי טון לשנה. עץ יחיד יכול לקלוט כ- 200 ק"ג פחמן דו חמצני לשנה, כלומר לסילוק חוב הפחמן עבור צריכת חשמל שנתית על המשפחה לנטוע 38 עצים.

רכב שטח, טיסות מרובות וייצור אשפה מוגבר מצטרפים לעוד גורמים רבים נוספים המגדילים את חוב הפחמן של כל אחד מאתנו. לעומת זאת, חשמל המיוצר מאנרגיה מתחדשת, כגון רוח, מים ושמש, לא נחשב כבעל דריסת רגל סביבתית ולכן לא חייב בחוב פחמן וכך כמובן גם נסיעה באופניים. קניית מוצרים מקומיים שאינם מצריכים שינוע מרחוק, נסיעה בתחבורה ציבורית ומיחזור אשפה מקטינים את מהירות גדילת החוב.

במשתלת קל-שתיל אנו מציעים לכם, לכבוד ראש השנה לאילנות, להקטין את חוב הפחמן שלכם. בואו לטעת עצים, או אפילו עץ אחד, או אפילו שיח. זאת למען כדור הארץ, כלומר למען הסביבה, כלומר למעננו ולמען ילדנו וילדיהם. למען אוויר נקי יותר, למען בעלי החיים ולמען האדם.

אתם מוזמנים להגיע למשתלה, להנות מטיול בשביליה המוריקים (או לשוטט באתרנו באינטרנט!) ולבחור לעצמכם עץ, נוי או פרי, קטן או גדול, לגינה או למרפסת, שיצטרף למיליארדי העצים האחרים בעולם המהווים משאבות טיהור אוויר יעילות וטבעיות.

 

שירה כורם, צוות קל-שתיל

 
בניית אתריםבניית אתריםעולם הגן - אתר הבית של משתלות וונדי וקלשתיל